אגם ויקטוריה. מאמר מקיף מאת שי נחום .

בפורום הזה התפרסמו מאמרים מחוברים/מתורגמים על ידי צוות האתר ועל ידי גולשים

מנהל: Legolas

אגם ויקטוריה. מאמר מקיף מאת שי נחום .

הודעהעל ידי admin » ו' יולי 08, 2005 1:44 pm

אגם ויקטוריה.
שי נחום

מבוא:
אגם ויקטוריה שוכן בקצה המזרחי של יבשת אפריקה. שטח האגם כ-70,000 קמ"ר.
אגם ויקטוריה נמנה על שלושת האגמים הגדולים באפריקה. אגם ויקטוריה חוצה את קו המשווה ומתחלק בין שלוש מדינות והן: קניה בצפון מזרח אוגנדה בצפון וטנזניה בדרום. אגם ויקטוריה
בניגוד לאגמים אחרים אינו שוכן בתוך השבר האפריקאי. ולכן,האגם בד"כ רדוד כשעומקו המירבי
מתקרב ל-100 מ'. גדות האגם מדורגות ובעלות מפרצים רדודים. באגמים קיימת חשיבות רבה
למבנה הדגה בקביעת בתי הגידול הלטרליים הזמינים לפאונת האגם. באגם ויקטוריה השפעת מבנה הדגה ניכרת על מיני האמנוניים המאכלסים את האגם. ניתוקו של אגם ויקטוריה מנהר הנילוס על ידי מפלי Murchison falls מנעו תנועה של דגים אל ומתןך האגם. העדר תנועה
זו מנעה מעבר מיני דגים. מיקומם של אגמי אפריקה הגדולים באזור הטרופי ומבנה הקרקע
באזור הופכים את האגמים ובכלל זה את אגם ויקטוריה ליחודיים מבחינה ביולוגית. מגוון בתי הגידול
הזמינים ועושר המזון הזמין יצר מגוון רחב של מיני דגים ואורגניזמים אחרים באגמים הגדולים
של אפריקה.

מיקומו של האגם על הגלובוס

תמונה

אגם ויקטוריה הוא השני בעולם מבחינת עושר ומגוון מיני הדגים אחרי אגם מלאווי.
מגוון מיני הדגים המצויים באגם מתבסס על מיני אמנוניים. האמנוניים הם דגי מים מתוקים
הנפוצים בחצי כדור הארץ הדרומי: באפריקה, מדגסקר, דרום ומרכז אמריקה, הודו ולאורך השבר
הסורי אפריקאי. משפחת האמנוניים מכילה כ-700 מינים. לא כל מיני המשפחה הוגדרו ותוארו,
ידוע על מספר מינים באגם ויקטוריה שטרם תוארו. למרות שהאמנונים מצויים בכל האגמים
הגדולים של אפריקה ישנם הבדלים בפיזור ותפוצת המינים בין האגמים, כשלכל אגם ישנם הבדלים בפיזור ותפוצת המינים בין האגמים, כשלכל אגם יש את הפאונה האופינית לו. בכל אגם
עברו האמנוניים ספציאליזציה בנפרד. לכן באגם ויקטוריה ישנם מינים אנדמיים. הרדיאציה במיני
האמנוניים בין האגמים היא תוצאה של מגוון בתי הגידול. ההבדלים כין מיני האמנוניים מתבטאים
מבחינה מורפולוגית (צורת הגוף, מיקום הסנפירים, מבנה הפה וכדו'), הבדלי גודל ומשקל,
התנהגות הטריפה, התנהגות הרבייה וניצול המשאבים.

אגם שלושת המדינות

היסטוריה:
אגם ויקטוריה נתגלה כפי שנראה ב-1858, עת הגיע מגלה הארצות הבריטי ג'ון ספק (Speke)
לחופיו הדרומיים של אגם ויקטוריה והכריז כי גילה את מקורותיו האגדיים של הנילוס, הוא קרא לאגם על שם מלכת אנגלייה.
חופי אגם ויקטוריה מפורצים מאוד ואיים רבים פזורים בו; מימיו רדודים יחסית (כ-100מטרים עומק במקום העמוק ביותר), ותנועת המים אליו וממנו כה איטית, עד כי נדרשות כמאה שנים להחליף את כל מימיו.

הכפריים בני השבט לואו (Luo) נהגו לאכול אמנוניות מן האגם, אך הדגים הקטנים האלה נעלמים והולכים. האדם הכניס לאגם את דגי נסיכת הנילוס כדי ליצור מקורות הכנסה למדינה, והטורפים הרעבתיים טורפים את האמנוניות עד כדי הכחדה כמעט מוחלטת.
בשנת 1992 הועלתה הצעה להרבות 40 מינים בארה"ב ובאירופה בהשגחת world conservation union.
ובשנת 1994 אזורים מסוימים הוכרזו כאסון טבע ע"י ממשלת אוגנדה.

אגם מים מתוקים השלישי בגודלו בעולם (את זה צריך לבדוק).


pH = 7-9
טמפ' 21-27.
פני שטח כ-70000 קמ"ר.
נפח כ-2750 (10/9 m/3)
עומק מקסימלי כ-100 מ'.
עומק ממוצע 40 מ'.
אורך קו החוף 3440 ק"מ.


במשך שנה נערך שייט לאורך האגם ממים רדודים (2מ') ועד למים עמוקים 57 מ'.
הדייג בוצע בעזרת רשת בשש תחנות כשבכל תחנה נלקחה דגימה פעם בחודש.
ממצאי המחקר מושווים עם נתונים בין השנים 1979-1969 ה-tilapiies מצויים ב-5 מתוך
6 תחנות אלא שאחוזי לכידתם ירדו באופן דרמטי.
הופעת שישה מיני שפמנונים כ-4 מהם מצויים בשלל הדייג. כשרובם תחום מחיתם בעומק מעל 50 מ'.
דג ראות צפוי למצוא אותו במים רדודים נמצא עד עומק של 25 מ'. הצפיפות במים רדודים ירדה.
העמידות הגבוהה היא כנראה בשל היותם אורגניזמים של שמורת טבע .




בשנת 1976 היה ידוע מעט על האקולוגיה של האמנונית והחלו סקרים האוכ' הוערכה ב250 מינים שהוגדרו כקבוצות הומוגניות.
המחקר התקיים במפרצים בקטע הדרומי. עומק המים במפרצים אינו עולה על 7-8 מ'. בכל הדגימות נבדקו יחסי הזיווגים. חלוקת המינים לקבוצות נעשת על סמך בדיקת תוכני קיבה .
דגימות שיטטיות אחת לחודש מעומק של 7 מ'.

בכל מדגם הוגדר כל מין ,הוגדרו זיווגים והגילים במקרה של נק' נבדק מצב הרבייה בו היא נמצאת.
תוצאות: בצפון קטע המחקר הוגדרו 110 מינים וזה בשטח של כ-30 קמ"ר. מספר המינים בחול 51 גדול ממספר המינים בבוץ 31. תחום חיפוש המזון היה בשטח המחיה שלהם. נמצא שרוב מיני הטמנונית נשארים בתחום המחיה שלהם ומצמצמים את פעילותיהם לתחום זה. בכל בית גידול יש את קב' המינים המנצלים את מקורות המזון. בעזרת תוכני הקיבה חולקו האמנונית ל-9 קב' קב' אוכלי האצות לא עלתה ברשת.

60% מהאמנונית אוכלים דנטריטוס/פיטופלנקטון
ו-30% אוכלים זואופלנקטון 3% אוכלים חרקים וכל השאר מהווים אוכ' פחות מ-1%.
אוכלי הפיטופלנקטון/דנטריטוס הבוגרים היו בעלי גודל גוף קטן 7-7.5 ס"מ אוכלי הזואופךנקטון הגיעו ל- 8ס"מ.


רב המינים מתרבים לאורך כל השנה למעט מינים המצויים בבוץ שיש להם עונתיות. העונתיות תלויה גם בגשמים ובמזון. יתכן שהעונתיות נגרמת מחלוקת משאבים בין המינים.האם יש ירידה במזון בתקופה היבשה שמונע רבייה?
בעומק נראה שהשפעת העונה היבשה משפיעה על עונתיות הרבייה.

ישנם 11 קבוצות טרופיות של מיני אמנונית שהוגדרו באגם ויקטוריה כשבדרך כלל בכל קב' טרופית יש מספר מינים עד 80.

אגם ויקטוריה היום:

בקרב האמנונים באגם ויקטוריה הקבוצה בעלת מספר המינים הגדול ביותר היתה האמנונית (Haplochromis).

סביב אגם ויקטוריה ישנם ריכוזי אוכלוסיה גדולים ולכן, חשיבותו הרבה של האגם כמקור פרנסה וחלבון לאוכלוסיה המקומית. האוכלוסיה המקומית שבעיקרה הם דיגים מבססת את חייה על עושר הדגה שבאגם. הדייג של תושבי האזור התבסס על מיני אמנונים ועל מיני אמנונית. מתוך מאות מיני הדגים שהרכיבו את פאונת הדגים של האגם היו 17 מיני דגים, בעיקר מיני אמנוניים שכיחים ביותר והיוו 80% מכלל הדגה שבאגם.

הדייג באגם התבצע בעזרת ציוד פשוט שהוכן במקום וכלל בעיקר מיני דגים קטנים. הדגים שעלו בחכותיהם של הדיגים המקומיים יובשו בשמש ולאחר מכן שווקו. גודל הדגים ואפשרויות השיווק מנעו הפקת תועלת מסחרית מהדייג אך סיפקו את צרכי האוכלוסיה המקומית.

במטרה למצוא פתרון כלכלי שיאפשר דייג יעיל יותר באגם וניצול יעיל של הדגים הקטנים המצויים בשפע חשבו הרשויות על מקור חלבוני טוב יותר שיספק את צריכת האוכלוסיה המקומית.הרעיון היה למצוא מקור חלבוני ימי שיאפשר מסחר טוב, ובמקביל יוריד את צפיפות מיני הדגים שאינם סחירים באגם. הרעיון היהלהכניס לאגם טורף יעיל שבטריפתו יהפוך את הדגים הקטנים והבלתי סחירים לגוש חלבון גדול שדייג שלו יהיה בעל רווחיות כלכלית.
הדג הטורף היעיל של מים מתוקים המוכר באפריקה הוא נסיכת הנילוס Lates niloticus.
דג נסיכת הנילוס משתייך למשפחת ה-Centropomidae ומקורו הוא בנהר הנילוס.
זהו דג טורף ג'נרליסטי גדול של מים מתוקים .מזונו מתבסס על תחום רחב של מיני דגים שבאגם אך העדפתו היא מיני אמנונים המהווים את הטרף העיקרי.
בקרב הנטרפים בוחר הדג את הפרטים שאורך גופם אינו עולה על שליש מאורך גופו שלו.
הדג כבוגר מגיע לאורך 2 מ' ולמשקל של כ-200 ק"ג.



למרות ההנחה שנסיכת הנילוס הוא דג של מים רדודים שיעורי הלכידה הגבוהים ביותר של הדג הם בעומקים של 16-35 מ' .
רעיון הכנסת טורף לאגם גרם לויכוח ממושך בין רשויות הדייג של שלש המדינות הגובלות באגם לבין האקולוגים של הדגים שהתנגדו לרעיון.

האקולוגים צינו שהשפעת טורף רעבתן כנסיכת הנילוס על האקוסיסטימה של אגם ויקטוריה אינה ידועה או ניתנת לחיזוי ויכולה להיות הרת אסון. ההתנגדות השניה היתה רעיון של התבססות על רמה טרופית אחת(האמנונית) כדי ליצר חלבון (נסיכת הנילוס). לדעת האקולוגים אם המטרה היא יצור מוגבר של חלבון יש לבחון דרכים אחרות המתבססות על שימוש במינים הניזונים על חומר צמחי או פלנקטון. בעוד מתנהל הויכוח בין כל הגורמים הנוגעים בדבר החלו לדוג באופן פתאומי דגי נסיכת נילוס באגם, בעיקר בחלקו הצפוני.

אופן חדירתם של הדגים לאגם אינו ידוע בודאות הסיפור מדבר על גשמים חזקים בסוף שנות
ה-50, שהציפו את בריכות הדגים שבהן הוחזקו דגי נסיכת הנילוס. הבריכות היו באוגנדה בסמוך לאגם ועם הצפתן ברחו הדגים ונכנסו לחלק הצפוני של האגם. מאוחר יותר בתחילת שנות ה-60 הוכנסו באופן מכוון על ידי הרשויות דגי נסיכת הנילוס אל אגם ויקטוריה. הדגים הוכנסו לאגם בחלקו הצפוני, ומשם בהדרגה התפשטו דרומה.

-20 שנה לאחר החדרת דג נסיכת הנילוס לאגם על ידי הרשויות, בתחילת שנות ה-80, החל גידול אקספוננציאלי של הדג בשלל הדגים ותוך שלש שנים הגיע מכמעט 0 לכידות ל 20 טון.
חלקו היחסי של דג נסיכת הנילוס בשלל הדייגים לימד על קצב וכיוון התפשטותו באגם. בהתחלה נפוץ הדג בחלק הצפוני של האגם ותוך מספר שנים התפשט ואכלס את רב בתי הגידול באגם.
הפרטים הראשונים שעלו ברשתות הדייגים היו פרטים גדולים ובוגרים. משנת 1985 , מלבד פרטים בוגרים עלה מספרם של הצעירים מתחת ל-10 ס"מ אורך שנתגלו ברשת. ואכן, בשנת 1985 דג נסיכת הנילוס השתלט על כל האגם והפך למרכיב העיקרי של מכלול הדגים באגם.
בשנת 1993 היווה דג נסיכת הנילוס כ-40% מכלל הדייג, כ-90% ממשקל השלל ובסך הכול כ 80-100% מביומסת הדגים שבאגם.

שפע הדגה מסוג נסיכת הנילוס נמצא בעומק וחלקו בקושי ניצוד על ידי הדייגים המקומיים. לפיכך ,הרכב הדגים בכל תחנת מחקר לאורך האגם דומה ,ובכל תחנה שמופיע דג נסיכת הנילוס הוא מהווה מרכיב דייג עיקרי.
הכנסת הדג לאגם מטעמים כלכליים הובילה לשינויים קיצוניים בפאונה המקומית. התבססתו של הדג במימי האגם גרמה לפגיעה בהרכב הדגה, בגודל הפרטים הבוגרים ובמערכת האקולוגית. הנזק שנגרם למערכת האקולוגית מתבטא:

.1 ירידה חדה עד כדי היעלמותם של מיני דגים שהיו שכיחים באגם ובניהם גם מיני דגים אנדמיים. מיני אמנוניים רבים נעלמו במיוחד מיני אמנונית.

.2 פגיעה ברמות הטרופיות היציבות שהיו באגם. הטריפה גרמה להוצאת מינים הניזונים על פלנקטון ,דטריטוס, אצות ומינים שאינם ניזונים מדגים ממעגל המינים המתחלקים במשאבי האגם.

.3 פגיעה בטורפים הטבעיים של האגם ובמיוחד במיני השפמנונים והלוטרות. הירידה במיני הדגים ובמיוחד במיני האמנונית פגמה במקורות המזון העיקריים של השפמנונים והלוטרות. הירידה בכמויות המזון הובילה לירידה בקצב הרבייה שלהם.

.4 מלבד הפגיעה במערכת האקולוגית הקיימת הכנסת דג נסיכת הנילוס לאגם ויקטוריה גרם לנזק עצום לאבולוציה הביולוגית של אותם מיני הדגים. אגם ויקטוריה התאפיין כאתר שבו מתקיימת רדיאציה גדולה של אמנוניים. לחץ הטריפה שהופעל על ידי נסיכת הנילוס על מיני האמנוניים עצר את תהליך הרדיאציה של המין ובמספר מיקרים נפגעו מינים אנדמיים של אמנוניים בעלי נישות ספציפיות ותזונה מיוחדת. מינים עלו ונעלמו בטרם הוגדרו ונחקרו.

השינויים האקולוגיים שעבר אגם ויקטוריה עם הכנסת דג נסיכת הנילוס הובילו לתמורות גם בקרב אוכלוסיית הדגים סביב האגם. הפיכתו של דג נסיכת הנילוס לדג דומיננטי באגם ויקטוריה חייב מעבר מדייג המתבסס על מיני דגים קטנים בעיקר אמנונית לדייג המתבסס על מין דג גדול .
המעבר הנ"ל היה מלווה בשינוי שיטת הדייג ושינוי שיטות האכסון והשיווק .שינוי שיטת הדייג כללה מעבר לסירות חזקות יותר, שינוי סוג רשתות וחכות הדייג ושינוי אסטרטגית הדייג.
שיטות הבישול והאיחסון השתנו אף הן. בגלל גודלו של הדג לא ניתן ליבשו בשמש אלא, היה צורך להקפיאו בהקפאה עמוקה או לחילופין לעשן אותו. העישון צרך אש ולשם כך ניכרתו עצי היערות הסמוכים.

השימוש המוגבר בעץ לצורכי בערה גרר הרס של היערות סביב האגם. התושבים המקומיים שבעבורם הוכנס הדג לאגם התקשו לקבלו כמקור מזון ופרנסה. טעמו של הדג לא ערב לחיכם ,למרות שבאזורים אחרים נחשב כמעדן .האחוז הגבוה של דייג על נסיכת הנילוס גרם להצפת השוק המקומי ודגי נסיכת הנילוס נסחרו במחירים נמוכים מאוד. מיני האמנוניים שהגיעו לשווקים הביקוש עליהם היה גדול והם נסחרו במחיר גבוה בגלל שזמינותם ירדה בצורה משמעותית .ככל שעבר הזמן צפיפותם של מיני האמנוניים באגם ירדה והם לא נתפסו ברשתות הדייגים. יתרה מזו, בניגוד לרעיון הראשוני לפיו נסיכת הנילוס תהווה מקור חלבוני טוב יותר ממיני אמנוניים נמצא שכל קילוגרם נסיכת נילוס עשיר בחלבון שווה ערך ל-5 ק"ג מיני אמנונית.

כך שלמעשה המטרות הרעיוניות והכלכליות הוחטאו. השינוי בשיטות הדייג שעברו הדייגים המקומיים לא אפשר להם להתחרות עם מערכות הדייג והשיווק של הרשתות הגדולות שהתקיימו סביב האגם. ולכן, קיומו של דג נסיכת הנילוס לא זאת בלבד שלא שיפר את חייהם של התושבים המקומיים אלא החמיר אותם.

לאור תאור המצב באגם ויקטוריה נשאלת השאלה באיזו מידה הכנסת דג נסיכת הנילוס לאגם השפיעה על שינויים בפאונה המקומית ובאקוסיסטמה?

מחקרים רבים באגם ויקטוריה (נעשו בשנות ה-80) מלמדים על השפעות של מגוון גורמים על אקולוגית האגם:

1. השפעות טריפה על אוכלוסיית הדגים באגם. קיומם של טורפים רבים הניזונים על מיני אמנוניים ובמיוחד מיני אמנונית מאיטים את קצב גידול אוכלוסיות האמנוניים .מסקרים באגם ויקטוריה הוערכה אוכלוסיות האמנונית בכ-250 מינים. מיני האמנונית מחלקים בינהם את בתי הגידול ומקורות המזון. הניצול השונה של הנישות באגם וצמצום הפעילות לתחום המחיה לאורך כל ימי חיהם משפיע על השוני בין המינים . נמצא שבין מיני האמנונית ישנם הבדלים שעיקרם חלוקת המשאבים .מינים אלו נחלקים ל-3 קבוצות עיקריות בהתאם לניצול מקורות המזון והם: אוכלי פיטופלנקטון ו/או דטריטוס 60%, אוכלי זאופלנקטון 30% ואוכלי חרקים פחות מ-1%.
לחץ טריפה מוגבר של נסיכת הנילוס על הקבוצה שניזונה מזאופלנקטון הביאה להצטמצמות הקבוצה במידה ניכרת ביחס לקבוצות האמנונית האחרות. בעבר דגו כ-45 מיני אמנונית שניזונים על זאופלנקטון בשכיחות גבוהה ובשנת 1987 דגו רק 5 מינים בשכיחות מאוד נמוכה.
חלק מהמינים ניזוני הזאופלנקטון מצויים על סף הכחדה.

בקרב מיני האמנונית ישנם מינים טורפים (40%) שרובם ניזונים על מיני אמנונית אחרים. כמו כן, ישנם עוד 7 מינים שניזונים מאכילת ביצים ,עוברי דגים ולרוות של מיני אמנונית אחרים. התרבותם של מיני האמנונית לאורך כל ימי השנה מבטיחה אספקת מזון קבועה למינים אלו. טריפה של דור ההמשך מורידה את קצב גידול של אותם מיני אמנונית. בנוסף ללחץ הטריפה על ידי נסיכת הנילוס ומיני האמנונית הטורפים קימים טורפים נוספים באגם ויקטוריה הניזונים על מיני אמנונית:
-בקרב האמנוניים ישנם מינים טורפים הניזונים על אמנוניים אחרים.
-באגם ישנם שלושה מיני שפמנונים טורפים שעיקר מזונם הוא מיני אמנונית. מיני השפמנונים מחלקים בינהם את הנישות שבאגם ולכן הטריפה על מיני האמנונית ושאר הדגים מתקיימת בכל הנישות שבאגם.
-טורפים נוספים המבססים את מזונם על מיני אמנוניים ואינם דגים הם: תנינים, נחשים, לוטרות וציפורי מים טורפות דגים.

2. לחץ הטריפה המופעל על ידי נסיכת הנילוס. עם העלייה בשכיחות דג נסיכת הנילוס באגם ויקטוריה נצפתה ירידה חדה בשכיחותם של מיני הדגים באגם ובמיוחד מיני האמנונית. הירידה בשכיחות מיני הטרף התבטאה מבחינה כמותית ואיכותית. צפיפותם של מיני דגים רבים ירדה כתגובה ללחצי טריפה. במינים מסוימים לחץ הטריפה המוגבר הובילם לסף הכחדה ,במיוחד מינים אנדמיים.

3. דייג מוגבר ומשוכלל באגם ויקטוריה על ידי דייגים קטנים ורשתות שיווק גדולות. הדייג המוגבר גורם להפעלת לחץ חזק מאד על הדגה המקומית ואחוזי תמותה גבוהים. אחוזי התמותה הגבוהים הובילו לירידה בצפיפותם של דגים באגם.

בעבר בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 נמצא שדייג על אוכלוסיות אמנונים גרם לירידה בצפיפותם וירידה בכמויות הדייג מ-20,000 טון ל-4,200 טון. לחץ הדייג באגם הוגבר עם המעבר לשימוש ברשתות דייג בעלות חורים קטנים ושימוש ברשתות לדייג על הקרקעית . שיטות דייג אלו גרמו לפגיעה ביכולת הרבייה של האמנוניים. בעזרת חורים קטנים ברשתות הדייגים ושימוש ברשתות אגדים מתבסס הדייג על מינים בוגרים וצעירים כאחד ופוגע ביכולת הגידול של אוכלוסיית הדגים. כמו כן, הדייג על קרקעית האגם פוגע בשלבי הרבייה ,גורם להרס של גומחות ההטלה וגידול הצאצאים. כך שלמעשה האדם מהווה טורף חשוב של אוכלוסיית הדגים ובעיקר אוכלוסיית הפרטים הבוגרים ובכך משפיע בהורדת אוכלוסיות הדגים באגם והגבלת קצב גידולם.

4. תנאי אקלים. אזור אגם ויקטוריה מתאפיין בתנאי מזג אויר משתנים, אפשרות של סערות חזקות וגשמי זעף שיכולים לפקוד את האזור בצורה אקראית מספר פעמים בשנה. הסערות החזקות פוגעות בעיקר באיכות המים באגם כתוצאה מערבול של בוץ וחול הקרקעית. מהקרקעית עולים וצפים נוטריאנטים ומלחים והחמצן המצוי בשכבות המים העליונות יורד לשכבות הנמוכות. תנועת המים גורמת לחוסר חמצן ועודף נוטריאנטים בשכבות המים העליונות של האגם, אזור שבו מרוכזים רב הדגים. איכות המים הנמוכה גורמת לעקה על הדגים. חוסר הסתגלותם המהירה של הדגים למים באיכות נמוכה גורמת למותם. לדוגמא סערה שפקדה את אגם ויקטוריה בשנת 1984 גרמה לתמותה של 400,000 דגים. רוב הדגים המתים היו בגדלים המעידים על היותם בגיל רבייה. לפיכך מלבד דילול אוכלוסיית הדגים נפגע המשך גידול האוכלוסייה.

5. רב מיני האמנונית מתרבים לאורך כל ימות השנה ורביתם היא גם רבייה אוראלית.
ברבייה האוראלית הצאצאים נישאים בפיות הוריהם. הפעלת לחץ טריפה או לחילופין לחץ דייג על מיני האמנונית דווקא בעונת הרבייה הגביל את המין היות ולכידת נקבה דוגרת בהכרח מוביל להרס של הדור הבא. בעונת הרבייה 20-30% מהאמנוניות הנלכדות ברשת הן נקבות נושאות צאצאים.

6. בנוסף ללחצי הטריפה על מיני האמנונית הניזונים מזואופלנקטון ישנם לחצי תחרות חזקים של מינים אלה עם דגי נסיכת הנילוס הצעירים. התחרות היא על אותם מקורות מזון ובתי גידול וההצלחה היא של צעירי נסיכת הנילוס. יש התולים את הצלחת המין נסיכת הנילוס בהצלחתם של הצעירים לשרוד.

7. עוד נשתלו יקינטוני מים שהובאו מדרום אפריקה, למרות פריחתם היפה הם הסתירו את אור השמש ופגעו שוב באיזן האקולוגי העדין באגם.
8. מלבד הכנסת טורף לאגם ויקטוריה הוכנסו מיני אמנונים במטרה שיקלטו ויהוו מרכיב חשוב בשלל הדייג. בקרב מיני האמנונים התקיימה תחרות בין מינית חזקה שהובילה להיעלמותם של מיני אמנונים אנדמיים לאגם. אמנון היאור הוא היחיד בקרב האמנונים באגם שהצליח בתחרות הבין מינית. הוא מצא לו נישה באגם שבו הוא מנצל את מקורות המזון טוב יותר וביעילות רבה יותר מהמינים המקומיים. מלבד היעלמותם של מינים כתוצאה מתחרות בין מיני האמנונים נוצרו היברידים רבים. במערכת לא יציבה בדומה לזו שבאגם ויקטוריה היברידים עם הרכב גנטי שונה ורקומבינציות מתחרים טוב יותר ומצליחים להתאים את עצמם לתנאים הסביבתיים המשתנים בשל גמישותם הגנטית. ולכן, ההיברידים תרמו בהכחדת המינים המקומיים.

קצב הגידול המהיר של אמנון היאור ,תחום מזון רחב והיותו פחות ישיב ממיני אמנונים אחרים אפשרו לאמנון היאור להשתלט על המינים המקומיים באגם. מלבד ההצלחה בתחרות הבין מינים ,בין אמנון היאור ודג נסיכת הנילוס קיימת מערכת יחסים של דו קיום. ממחקרים שבוצעו בבריכות דגים מלאכותיות נמצא שנוכחותו של הטורף נסיכת הנילוס ביחסים משתנים (עד 1:30)
גורמת להגברת קצב הגידול של אמנון היאור. כך שלא זו בלבד שללחץ הטריפה אין אפקט מעכב על אמנון היאור אלא להפך יש לו אפקט הגברה. ההצלחה של אמנון היאור שאינו טורף בנוכחות נסיכת הנילוס מעלה את האפשרויות שגורמים אחרים מלבד טריפה אחראים לירידה של כמויות הדגים.

במערכת הסגורה של אגם ויקטוריה לא התאפשרה הגירה אל ומתוך האגם. ולכן, הצלחתו של הטורף נסיכת הנילוס הובילה להשמדה של אוכלוסיית הדגים המקומית ובמיוחד אוכלוסיית האמנונית. המינים האנדמיים בקרב מיני האמנוניים המאגר הגנטי שלהם מוגבל ולכן, היו פגיעים יותר ללחץ הטריפה והם הראשונים שהגיעו לסף הכחדה. היות והמאגר הגנטי של מיני האמנוניים ובמיוחד האמנונית היה מצומצם היה גם קושי בשינוי התנהגות הבריחה מעבר מפרטים ישיבים המוגבלים לתחום מחיתם למינים חופשיים הנעים בחופשיות בכל המדיום המימי.
יתכן שגמישות גנטית ושינוי ההתנהגות היו מורידים את לחץ הטריפה על מיני האמנוניים.

השילוב של לחץ טריפה המופעל על ידי טורף רעבתן, דייג מוגבר ומשוכלל המשתמש בטכניקות דייג חדשות שהעבר לאיסוף שלל גם הורסות את בתי הגידול וגומחות ההטלה ואסטרטגית הרבייה של רב האמנוניים שהם דוגרי פה גרם להרס אוכלוסיית האמנוניים באגם ויקטוריה. נראה שמעבר לדייג משוכלל ללא הכנסת טורף כנסיכת הנילוס לאגם היה עונה על הצרכים הכלכליים של תושבי המקום ומונע הרס של אוכלוסיית הדגים המקומית של האגם. בכל מערכת אקולוגית דינאמית ישנם השפעות טריפה ,תחרות והשפעות סביבתיות משתנות. כך, גם במערכת האקולוגית של אגם ויקטוריה. ללא התערבות אנושית המערכת הטבעית הייתה מתמודדת עם הגורמים החיצוניים ומונעת פגיעה באוכלוסיית האמנוניים. ללא ספק לחץ הטריפה המוגבר על האמנוניים היה מרכיב חשוב במכלול הגורמים שהובילו להכחדת הקבוצה.

הירידה בצפיפותם של מיני האמנוניים באגם ויקטוריה גררה ביסוס תפריט המזון של נסיכת הנילוס על מינים אחרים כגון שרימפס וקרפיון. בהעדר מיני דגים מועדפים נצפתה תופעת קניבליזם שבה דגים צעירים ממין נסיכת הנילוס נאכלים על ידי הבוגרים. טריפת פרטים צעירים מתאפשרת בגלל הריבוי והגידול המהיר של המין. אלא, שנמצא שמיעוט מקורות המזון ומעבר לתפריט חליפי מוביל לירידה בקצב הגידול והרבייה של דג נסיכת הנילוס. התנהגות דומה נצפתה באגמים שבהם דג נסיכת הנילוס נמצא באופן טבעי. באותם אגמים במצבי שיווי משקל עיקר המזון של הדג בכל שלבי גידולו הם דגים פלגיים דוגמת הקרפיון. התצפיות מבתי גידול טבעיים ובתי גידול חדשים של נסיכת הנילוס מלמדות שדגים פלגיים עמידים יותר להידלדלות באוכלוסיותיהם
על ידי נסיכת הנילוס. זו כנראה הסיבה להיותם בשפע באגמים אחרים עם מיני נסיכת הנילוס.

משנת 1987 התהליכים החלו להצביע על כיוון של שיווי ומשקל, התחלת טריפה של קרפיון ושרימפס וחיים בדו קיום עם אמנון היאור. יתכן שהמשך דייג מוגבר כפי שמתקיים בשנים האחרונות יוביל להשגת שיווי ומשקל באגם. אלא, שלמרות השגת שיווי ומשקל וגם במקרה של דיכוי או הוצאת נסיכת הנילוס מהאגם לא ניתן יהיה לשחזר את פאונת האמנוניים העשירה שהייתה באגם ובמיוחד אותם מינים אנדמיים. כפי שצוין תהליכי הספציאליזציה התקיימו בכל אגם מאגמיה הגדולים של אפריקה בנפרד. ברב האגמים הגיעו המינים לספציאליזציה מלאה בניגוד לאגם ויקטוריה. כנראה שאגם ויקטוריה בגלל מבנהו השונה יצר כיווני ספציאליזציה שונים. כך, שלא ניתן לשחזר את הפאונה המיוחדת של אגם ויקטוריה. הכנסת מינים ספציאליסטים מאגמים אחרים לאגם ויקטוריה אינה מחטיאה את היקלטותם באגם ויתכן ותוביל לתחרות עם המינים שעוד נותרו באגם.

החדרת נסיכת הנילוס לאגמים באפריקה הרסה אקוסיסטימות רבות והנזק הוא בלתי הפיך. ההצלחה הכלכלית שהושגה בעקבות הכנסת נסיכת הנילוס לאגם ויקטוריה לא הייתה שווה את הנזק האקולוגי שנגרם. החדרת טורף כנסיכת הנילוס לאגם ויקטוריה למרות הידע על הנזק העצום העתיד להיגרם למערכת האקולוגית לאור מקרים בעבר היא לא מובנת ואף גובלת בפשע.

החוקר הידוע גרינווד מלונדון, אשר חקר את האגם במשך שנים רבות אמר שכל עבודת חייו נאכלה על ידי דג אחד.

ברצוני להודות לאנשים יקרים שעזרו לי בכתיבת המאמר הזה:
ד"ר חיים שוחט
ד"ר דני גולני האונברסיטה העברית בירושלים.

____________________________________________________________________
*לא ניתן להשתמש במאמר או בחלק ממנו ללא אישור של כתב המאמר - שי נחום(Furcifer)
*המאמר פורסם גם באתר אקווה- העמותה הישראלית לדגי נוי
admin
Site Admin
 
הודעות: 204
הצטרף: ב' דצמבר 29, 2003 4:04 pm

רשימת מקורות

הודעהעל ידי vered » ב' יולי 02, 2007 3:48 pm

שלום שי במסגרת הלימודים שלי אני צריכה לעשות עבודה על אגם ויקטוריה ונסיכת הנילוס. המאמר שלך מאוד ענייני וקולע. תהיתי אם תוכל לעזור לי ולהפנות אותי לרשימת מקורות בנושא זה. תודה
ורד
vered
 
הודעות: 1
הצטרף: ב' יולי 02, 2007 3:44 pm
מיקום: israel


חזור אל מאמרים

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו 0 אורחים

cron

Rambler's Top100 ?iaaen oeoe?iaaiey ?aeoeia@Mail.ru AQA.ru - Ii?oae aeaa?eoienoia. 
Oi?oiu, oioiaaea?ae, eioa?iao-iaaacei